דרור, יליד יהוד ותושב בית אריה מאז שנת 2010.
בנם הרביעי של אברהם ורחל חנין. אח ליוסי, שלה ואייל. בעל לרחל. אב לשקד, יואב ואביגיל.
דרור היה הרוח החיה במשפחת חנין ו"מרכז העניינים" והשמחה בכל מפגש ואירוע.
הוא אהב לחיות- בלע את החיים בהילוך מהיר, כשהוא סוחף עמו את הסובבים.
דרור, איש כפיים ויצירה, בכל הזדמנות בנה, שיפץ, תיקן והתקין עבור כל דורש באהבה ובלי לצפות לשום תמורה. דרור קידש את המושג "אהבת חינם" ונתן לו משמעות חדשה, תוך שהוא תורם ונותן, עושה למען האחר, והכל אך ורק כדי לשמח ולעזור, כל מי שרק אמר "אני צריך" דרור השיב "יש לך!".
בפרוץ מבצע "צוק איתן", גמלה בליבו של דרור החלטה, לאסוף ממתקים, לנסוע לעוטף עזה ובעצמו לחלקם לחיילים, בכדי לעודד ולשמח אותם. הוא פעל לאיסוף תרומות ממפעלים ויש בלילות לארוז חבילות אישיות עבור הכוחות בחזית.
בקסמו המיוחד רתם לפועלו זה את חברו, קב"ט הישוב- שרון אלפסי- וביום שלישי,
י"ז בתמוז התשע"ד (15.7.14) נסעו יחד לחלק את החבילות ולשמח את החיילים.
במהלך אותו היום פגשו חיילים, הצטלמו איתם והעלו חיוך על פני הסובבים אותם. הם ביקרו בחמ"ל הישוב "נתיב העשרה", השאירו חבילות לכל הצוות ודרור היה נחוש להמשיך ולחלק חבילות באופן אישי לכל חייל שמאייש עמדה בסמוך.
דקות ספורות אחרי שיצאו מ"נתיב העשרה", נורה מטח מרגמות. דרור וחברו נטשו את הרכב ורצו לתפוס מחסה. דרור נשכב בצמוד לחומה וכיסה את ראשו בידיו, אך נפגע משלושה רסיסים של מרגמה שהתפוצצה מטרים ספורים מהם. אחד הרסיסים, קטן וקטלני, פגע ישירות בצד בית החזה וגרם למותו. כוחות ההצלה שהגיעו בתוך דקות, לא הצליחו להציל את חייו.
דרור היה להרוג הראשון במבצע "צוק איתן".
מיד לאחר נפילתו, התפרסמו נסיבות מותו ומעשה ההתנדבות והוא הפך למודל לחיקוי.
תוך מספר ימים שטף את הארץ גל של התנדבות ונתינה ואזרחים רבים נרתמו לחיזוק החיילים ותושבי קו העימות.
דרור קיים בדרכו המיוחדת את הפסוק
"ואהבת לרעך כמוך" ולעד יישאר סמל ומופת לרוח ההתנדבות ואהבת חינם.
יהי זכרו ברוך!